פריצת דיסק – Herniated disc

פריצות דיסק מותניות וצוואריות

כללי

מהו הדיסק?

דיסק הוא מבנה אנטומי, העשוי רקמת חיבור, וממוקם בין כל שתי חוליות לאורך עמוד השידרה. הדיסק מהווה "בולם זעזועים" של עמוד השידרה ובנוסף מאפשר תנועה שלו.

לדיסק מבנה מיוחד: שכבות הארוגות כשתי וערב . לדיסק שני מרכיבים עיקריים: חיצוני וקשיח , ופנימי שהוא רך. ניתן לדמות את מבנה הדיסק לצמיג רכב. העצבים שעוברים בתעלת השידרה, נמצאים מאחורי הדיסקים.

פריצות הדיסק מתרחשות באיזור החלש יותר שלו, שהוא האחורי, וגורמות ללחץ על שק העצבים או על שורשי עצבים.

מהי פריצת דיסק?

ישנן דרגות שונות של פריצת דיסק: הדרגה הקלה היא שהחלק הקשיח בולט כלפי העצבים, והדרגה הקשה יותר מתרחשת כאשר החלק הרך, פורץ לכוון התעלה ( ראה איור).

התלונות של החולה יכולות להיות זהות בשני המקרים, ולכן ל"דרגת" הפריצה אין משמעות קלינית. רוב פריצות הדיסק הן מותניות (כ 80% מכלל הפריצות) וחלקן צוואריות. כדי שתתרחש פריצת דיסק, חייבת להיות תנועה באותו גובה.

פריצות דיסק בעמוד השידרה הגבי נדירות, זאת כיוון שהוא עטוף על ידי כלוב בית החזה, המאפשר לו תנועה מינימלית בלבד. פריצת הדיסק השכיחה ביותר ממוקמת בין הגבהים L4-L5.

מתי מקבעים?

  • אם ישנה פריצה חוזרת באותו הגובה.
  • אם קיימת עדות לאי יציבות מכנית, קרי תנועה גדולה במיוחד בגובה הדיסק הפרוץ.

מהירות החלמה משוערת: ביום הניתוח החולה יורד מהמיטה, ויום לאחר מכן, משתחרר לביתו. חשוב להימנע מהרמת משא לאחר הניתוח. אין כל הגבלה לגבי ישיבה והליכה. כעבור 3-4 שבועות, ניתן לחזור לרב סוגי הפעיליות.

סיבוכים: קיימים סיכונים האופייניים לכל ניתוח; זיהומים,  פגיעה בעצב/שורש וכדומה.

סיכוי להישאר מרותק לכיסא גלגלים בעקבות ניתוח בגובה מותני שואף לאפס !

ב 7-12% מהמקרים, תתכן חזרה של הפריצה , באותו גובה. זה למעשה הסיכון העיקרי אחרי ניתוח.

אחוזי הצלחה: 90%-95% אפשר לשוב לפעילות יומיומית וגם לפעילות ספורטיבית.

האם ניתן למנוע פריצת דיסק?

אין פעולה מסויימת, אוכל, או ספורט שיכולים למנוע פריצת דיסק, להוציא המלצה להמנע מהרמת משאות כבדים.

האם זה גנטי?

פריצת דיסק אינה גנטית.

הגיל השכיח?

גיל מרבית המטופלים נע בין 30-50, ומרביתם גברים.

איך מאבחנים פריצת דיסק?

האבחון מתבצע על סמך תלונות המטופל (כאבים בגב, ברגל, ביד) לצד בדיקות דימות (CT , MRI).

צילום רנטגן רגיל לא מאפשר לאבחן פריצת דיסק.

לפי תלונות החולה והבדיקה הגופנית שלו, ניתן למקם את גובה פריצת הדיסק. בדיקת ההדמיה באה לאושש את האבחנה הקלינית, והיא אינה עומדת בפני עצמה.

על פי רב, הניתוח כולל שני שלבים: למיניקטומיה Laminectomy ו-דיסקקטומיה Discectomy. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית. לעיתים יהיה צורך  בקיבוע של החוליות.

פריצת דיסק מותנית

מיקום שכיח:

פריצות הדיסק השכיחות ביותר ממוקמות באזורים L4,L5,S1

(L=LUMBAR).

פריצת דיסק מתרחשת באיזור בו קיימת תנועה (תפקיד הדיסק הוא לאפשר תנועה). עיקר התנועה והעומס של עמוד השידרה המותני מתקיימים באיזור L4,L5 ולכן שם מתרחשות מרבית הפגיעות.

סימנים לפריצת דיסק:

הסימן השכיח ביותר הוא כאב. הכאב יכול להיות בגב, לרגל אחת או לשתייהן, או שלוב של השניים.

הכאב מודגש יותר בתנוחות מסוימות כמו ישיבה. מדוע? בין כל שתי חוליות קיים מעין חלון ממנו יוצא העצב. כאשר יושבים או מרימים רגל, מצרים עוד יותר את הלחץ הנוצר ממילא על העצב – והכאב גובר.

סיבה נוספת היא, שבישיבה, הלחץ בתוך הדיסק גדל.

הטיפול בפריצת דיסק:

נהוג להמתין בין 6-8 שבועות בהם מנסים טיפול שמרני (תרופות, זריקות וכדומה). אם הטיפול נכשל שוקלים לנתח.

ב 95% מהמיקרים הכאבים והתלונות יחלפו באופן ספונטני ולא ידרשו התערבות ניתוחית !

מתי יש צורך בניתוח?

1) כאשר הפציינט לא מגיב לטיפול שמרני (הזרקות, תרופות וכדומה) תוך פרק זמן של 6-8 שבועות.

2) כאשר ישנה נוירולוגיה פרוגרסיבית, כלומר החמרה במימצאים הנוירולוגים בבדיקות עוקבות.

3) כאשר ישנו מצב נדיר הקרוי: "תסמונת זנב הסוס" Cauda Equina Syndrome והוא מחייב ניתוח מיידי !

"תסמונת זנב הסוס", Cauda Equina Syndrome,  היא תסמונת הנגרמת מפריצת דיסק מותני גדולה  (L4-5 או L5-S1) הגורמת לחסימה של רב התעלה. התסמונת כוללת חולשה של שתי הגפיים התחתונות, חוסר תחושה בצורת אוכף בינות לירכיים, וייתכן גם איבוד שליטה על הסוגרים.

מה עושים בניתוח?

כדי להוריד את הלחץ שגורם אותו דיסק על העצבים, אנו כורתים רק את החלק הבולט (לא מוציאים את כל הדיסק!). פעולה זו נקראת דיסקקטומיה – כריתת דיסק.

הניתוח מתבצע בהרדמה כללית,  כשהפציינט שוכב על הבטן. החתך על העור הוא של 5 ס"מ.

בניתוח מוציאים רק חלק קטן מאד מהדיסק.

ניתוח חוזר יבוצע תוך קיבוע החוליות מעל ומתחת לדיסק הפרוץ, בכדי למנוע חזרה של פריצת דיסק.

הצלחת ניתוח פריצת דיסק:

אחוזי הצלחתו של הניתוח גבוהים מאד, אך תיתכן חזרה, כלומר פריצת דיסק חוזרת באותו גובה. הסיכוי לחזרה של פריצת דיסק עומד על 7%-12%.\

"שאיבת" דיסק או "חימום" הדיסק, אינם דרכים מקובלות לטיפול בפריצת דיסק ! 

פריצת דיסק צווארית

מיקום:

עמוד השידרה הצווארי המשכי לגולגולת . הוא מונה 7 חוליות (C1-C7) (C= CERVICAL). בין כל שתי חוליות (להוציא את הראשונה והשנייה) ישנו דיסק.

חוט השידרה (הקורד – CORD) מתחיל באיזור עמוד השידרה הצווארי ומסתיים בגובה של חולייה מותנית L1-2. מתחת לגובה זה חוט השידרה נקרא השק הטקאלי. אם נוצר לחץ על הקורד הדבר עשוי להשפיע על הגוף כולו (לפגוע בהליכה , בתיפקודים עדינים ועוד). חוט השידרה אינו סובל לחץ עליו.

מימדיי תעלת השידרה באזור הצוארי, דרכה עוברים העצבים, קטנים יחסית. לפיכך לחץ, ולו הקטן ביותר, הופך מייד להיות סימפטומטי. אלמנט זה בדרך כלל לא קיים בפריצות דיסק מותניות, כיוון שמימדי התעלה גדולים בהרבה.

רוב פריצות הדיסק הצואריות ממוקמות בגבהים C5,C6,C7.

מה גורם לפריצת דיסק צווארית?

קיימות מספר סיבות, בהן הרמת משאות כבדים אל מעבר לגובה הכתפיים, תנועה פתאומית, חבלה.

נדיר מאד שתאונת דרכים במנגנון "צליפת שוט" (רכב פוגע מאחור) תגרום לפריצת דיסק.

סימנים לזיהוי פריצת דיסק צווארית:

כאבי צוואר, נימול בידיים.

כאשר הדיסק לוחץ על שורש, התלונות תהיינה רדיקולריות, כלומר כאב לאורך חלק מהיד, נימול באצבעות מסוימות, ירידה בתגובת הרפלקסים המתאימים לגובה פריצת הדיסק וכיו"ב. סממנים אלו נובעים מלחץ על השורש האחראי על איזור מסוים מבחינה מוטורית ותחושתית.

כאשר הלחץ יהיה מרכזי על הקורד, תתקבל תלונה מיאלופטית, הכוללת שינוי בצורת ההליכה, אי יכולת רכיסת כפתורים, שינוי בכתב היד ועוד.

טיפול בפריצת דיסק צווארית:

הטיפול נע ממתן תרופות נוגדות דלקת ועד ניתוח.

תלונות רדיקולריות לא יחייבו ניתוח דחוף. במקרים כאלה ינוסו קודם טיפולים שונים כולל מעקב.

תלונות מיאלופטיות יחייבו טיפול כירורגי, דהיינו ניתוח, זאת כדי למנוע הידרדרות מתמדת, היכולה להוביל אפילו לשיתוק ארבע גפיים.

ניתוח פריצת הדיסק מבוצע תוך הרדמה מלאה. הניתוח הקלאסי יתקיים בגישה קדמית, באיזור הצוואר.

הקנה והושט יוזזו כדי לאפשר כניסה לעמוד השידרה. במקרה זה מורידים את כל הדיסק, מנקים ומפחיתים את הלחץ על חוט השידרה. במקום הדיסק שהוצא שמים תחליף עשוי טיטניום או עצם, ואז מקבעים את שתי החוליות בינות לדיסק.

קיימת גם אופציה של טיפול בשיטה חדשה יותר – הדיסק המלאכותי.

השתלת דיסק מלאכותי מאפשרת שמירה על התנועה. שיטה זו מתאימה יותר לאנשים צעירים הסובלים  מפריצת דיסק בגובה אחד.

השיקום וההחלמה מהירים מאלו המותניים, ואחוזי ההצלחה גבוהים מאד (90-95%).

ד"ר אלישע אופירם – מנתח בכיר ומנהל מרפאה לעמוד השדרה בבית החולים אסותא רמת החייל

Call Now Button